החלטה בתיק ע"ע 53244-01-11

1.         לפנינו בקשה למחיקת הערעור שכנגד על הסף, אשר הוגש  ע"י המשיבה על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת מיום 26/12/10 (מותב בראשות כב' השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר יצחק רז ומר מוני סגל, צ"ו 2822/09).

2.         המשיבה הינה חברה פרטית אשר עוסקת בביצוע הדרכות בבתי ספר בתחומי המדעים והטכנולוגיה. המבקשת הועסקה ע"י המשיבה כרכזת הדרכה באזור הצפון בין החודשים 1/2006 ועד 2/2009. המשיבה הגישה ביום 14/9/09 תביעה כנגד המבקשת בבית דין קמא בגין תשלומי חוב אשר נוצרו בתקופת העסקתה בשל תשלומי שכר ביתר, הוצאות חורגות עבור שימוש בטלפון הנייד והשתתפות עצמית בשל נזק לרכב ובסה"כ 16,087 ש"ח. ביום 24/11/09 הגישה המבקשת כתב תביעה שכנגד באשר לזכויות אשר נבעו מסיום תקופת ההעסקה. ביום 26/12/10 ניתן פסק דינו של בית דין קמא, אשר פסק כי המשיבה תשלם למבקשת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פדיון חופשה והשבת ניכויים בגין שימוש חורג בטלפון הנייד. כמו כן פסק בית דין קמא כי הניכויים אשר בוצעו ע"י המשיבה עבור הדרכה ב"תכנית קרב" ובגין השתתפות עצמית עקב תאונת רכב מטעם המשיבה - נוכו כדין.

3.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין וטענה כי בית דין קמא שגה עת קבע כי הניכויים אשר נוכו משכרה נעשו כדין. כמו כן המבקשת ערערה כנגד ההפחתה בשיעור פדיון החופשה אשר שולם לה וכן בשל הקביעה שלא לשלם לה הפרש דמי חגים על בסיס העמלות אשר שולמו לה.

4.         המשיבה הגישה ערעור שכנגד ובו טענה כי שגה בית דין קמא שעה שלא ביצע חישוב מדוייק של הסכומים אשר היה על המשיבה לנכות משכרה של המבקשת בשל תכנית קרב, וזאת על אף שקיבל את גרסת המשיבה כי הניכוי בוצע כדין.

5.         טענות הצדדים

            המבקשת טוענת כי הערעור שכנגד יוצא מגדרי הערעור העיקרי, וכי מדובר בטענות אשר הועלו לראשונה בערעור שכנגד ומקומן בערעור עצמאי אשר לא הוגש במועדים הקבועים בחוק. יתר על כן, הסכומים אותם ציינה המשיבה בערעור שכנגד אף חורגים מהסכומים אשר תבעה בכתב התביעה המקורי ולמעשה המשיבה מנסה לבצע כעת "מקצה שיפורים" לתביעתה המקורית.

6.         המשיבה טוענת כי הבקשה משוללת יסוד ובאה במטרה לנצל את העובדה כי היא אינה מיוצגת.

            זאת ועוד, טוענת המשיבה כי הערעור שכנגד הוגש אך ורק בתחום הערעור עצמו שכן הערעור שכנגד עוסק בסכומים כנגדם טוענת המבקשת בהם טעה בית דין קמא עת אישר ניכויים משכרה, וביניהם גם הניכויים בגין "תכנית קרב" - אותם ניכויים בדיוק להם מתייחסת המשיבה בערעור שכנגד.

7.         הכרעה

            תקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת את האפשרות להגיש ערעור שכנגד והמועד לכך. וזו לשונה:

" היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית הדין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור כאמור בתקנה 98, אולם לא יאוחר מאשר חמישה עשר ימים לפני התחלה הדיון בערעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים".

תקנה זו - בדומה לתקנה המקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 - מקנה, למעשה, הארכת מועד למשיב להגשת ערעור על פסק הדין של בית הדין קמא, על אף שבחר בשלב ראשון שלא לעשות זאת, כיוון אותו שהעניין ממילא מובא בפני הערכאת הערעור.

8.         באשר לשאלה מה ייחשב כ"אותו עניין" - נקבע , כי שאלת התקיימותה של הזיקה המהותית בין הערעור שכנגד לבין העניין המועלה בערעור עשויה ללבוש צורות שונות, אשר לא ניתן לחזותן מראש ודומה, כי מוטב לא לתחום קווים נוקשים בנושא זה וכי ראוי לבחון כל מקרה לגופו". בבית המשפט העליון נקבעו אמות המידה בקשר לכך, כדלקמן:

"התיבה "אותו עניין" מתפרשת, לצורך זה, על דרך ההרחבה, ועל מנת לעמוד בדרישת המבחן המקופל בה, אין צורך שהערעור שכנגד יוגבל לנושאים המועלים בהודעת הערעור... הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש, והוא יכול, על כן, להיות מופנה רק נגד העילות המונחות ביסודו של הדיון במסגרת הערעור הראשי. אין פירושו של דבר, שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי, אלא יכול שהערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור באותו עניין. התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.... שאלת הזיקה היא שאלת של דרגה, ואינה חייבת להתבטא בחפיפה מלאה של השאלות אליהן מופנים הערעורים". 2

9.         עוד נקבע, כי מבחן הזיקה העניינית מתקיים גם כאשר לאחד העניינים השלכה על עניין אחר. 3 למשל, אם הוגש ערעור בעניין גובה הפיצויים בנזיקין, יכול הערעור שכנגד להתייחס לקביעת האשם כדוגמא נוספת - כאשר הערעור העיקרי עוסק במיעוט ההוצאות, יכול הערעור שכנגד לעסוק בעצם החבות, שכן עניין אחד משליך על משנהו. אם קיים ספק בנוגע לקיומה של זיקה - יש לאשר את הגשת הערעור שכנגד.

10.       בית הדין הארצי לעבודה אימץ את אותן אמות מידה, בקבעו:

" בפסיקת בית הדין לעבודה נקבע, איפוא, בעניין זה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, הכלל כי ערעור שכנגד יוגש רק בעניין שהוא נשוא הערעור העיקרי, הווה אומר שרק אותם נושאים, ואותם עניינים, אשר הוכרעו בפסק הדין של בית הדין קמא ואשר נכללו בערעור העיקרי, רשאי, המשיב לערער עליהם במסגרת ערעור שכנגד... בכל מקרה אחר, על משיב המבקש לטעון לשינוי פסק הדין שבערעור, להגיש מצידו ערעור, שאם לא יעשה כן - לא ידון בית הדין הדן בערעור הראשי בטענות שהעלה בערעור שכנגד" 4.

11.       אשר לדעתנו, המבקשת הגישה ערעור על אישור הניכויים משכרה אשר כללו בין השאר גם ניכויים בגין "תכנית קרב". המשיבה הגישה ערעור שכנגד בנושא חישוב הניכויים בגין "תכנית קרב". מבחן הזיקה חל כאן באופן ברור באשר מדובר באותה עילה,המונחת ביסוד הערעור.

            באשר לטענת המבקשת כי הסכומים אותם תובעת המשיבה בערעור שכנגד אינם קיימים בתביעה המקורית בבית דין קמא, הרי שטענה זו מקומה בכתב התשובה לערעור שכנגד ואינה מהווה עילה למחיקתו על הסף.